לנוכח הייאוש בציבור מן ההדרדרות באפשרויות הפרנסה וחוסר המעש הממשלתי בתחום, מוצע להלן פתרון מעשי: יזום מספר גדול של פרויקטים ופעילויות, שבמסגרתם יווצר מספר גדול של מקומות עבודה בשכר המאפשר פרנסה. המועסקים בפרויקטים ובפעילויות אלה יקדמו פתרון בעיות חמורות הגורמות לנזקים אדירים למשק ולחברה. הפחתתם של נזקים אלה היא המקור למימון הפעילויות: החיסכון הצפוי לממשלה ולביטוח הלאומי עולה משמעותית על עלות ביצוע הפעילויות. הוא יאפשר לממשלה לגייס מימון באמצעות אג"ח מיועדות, ולהבטיח תשואה משמעותית לרוכשי האג"ח, אלה שעומדים היום מול אפשרויות השקעה פיננסית מוגבלות ורבות סיכון, אלה שרוכשים, בהעדר חלופות להשקעה, דירות במחירי עתק וגורמים לעליית מחירי הדיור לגבהים שמעל הישג ידה של מרבית האוכלוסיה.
רקע
יצירת מקומות עבודה חדשים בהיקף גדול היא המפתח להתאוששות כלכלית. אובמה הקצה למטרה זו כ-800 מיליארד דולר במסגרת "התמריץ" עליו הכריז. כרבע מן התקציב יוקדש לביצוע למעלה מ- 10000 (עשרת אלפים!) פרויקטי תשתית כסלילת כבישים ושיפוץ גשרים . אלה פרויקטים עתירי עבודה שיספקו מספר גדול של מקומות תעסוקה.
בועידת פסגה שנערכה בנורווגיה בספטמבר השנה קבעו ראש ארגון העבודה הבינלאומי וראש קרן המטבע הבינלאומית: "איסטרטגיית צמיחה הממוקדת ביצירת מקומות עבודה חייבת להיות בעלת עדיפות עליונה. אם לא ננהג כך, יחלפו שנים עד שתגיע ההתאוששות הכלכלית לאלה שיזדקקו לה יותר מכל – וייתכן שלא תגיע אליהם כלל."
ממשלת קנדה יצרה תוכנית לשימור ויצירת מקומות עבודה בהיקף של 62 מיליארד דולר למשך שנתיים.
הכלכלן האמריקאי רנדל ריי מציע תוכנית ממשלתית קבועה שתבטיח עבודה לכל דורש .
רוברט רייך, שר העבודה בממשל קלינטון ופרופסור לכלכלה, מציע שבמסגרת השקעות הממשל בפרויקטים שיצרו מקומות עבודה, יחויבו קבלני הביצוע להעסיק לפחות 20% עובדים מאוכלוסיות מוחלשות, וכן ש-2% מתקציב ה-"תמריץ" יושקעו בהכשרה מקצועית של אותם עובדים.
פול קרוגמן קורא לממשלת ארה"ב להוסיף לתמריץ טריליון דולר מעבר למה שכבר תוקצב, במטרה להוריד את האבטלה ל-7%. רק כאשר יושג יעד זה של רמת אבטלה, יש להפנות, לדעתו, את תשומת הלב לשאלת הגרעון.
ברור מכל אלה, שיותר ויותר כלכלנים וקובעי מדיניות מבינים, כי יצירת מקומות עבודה על ידי הממשלה היא מרכיב חיוני בכל תוכנית כלכלית. ברור גם, כי היקפי הפרויקטים והפעילויות הנדרשים הינם נרחבים ביותר. בארה"ב מדובר על סדר גודל משמעותי, עד למעלה מ-30% מתוך התקציב הפדרלי, שהיקפו ב-2009 היה כ-3.5 טריליון דולר. כלכלנים אלה מבינים, שהסכנה הנשקפת מהתפרקות החברה חמורה מן הסיכון, הממשי או דמיוני, הנובע מגודל הגרעון.
קובעי המדיניות בארץ לא הפנימו דבר מכל אלה. שינוי דרסטי בגרעון התקציב הממשלתי לטובת יצירת מקומות עבודה נראה דמיוני, בהתחשב בהשקפותיהם של מקבלי ההחלטות ויועציהם. עם זאת, גם לשיטתם ניתן ליצור אלפים רבים של משרות בשכר מפרנס. ההצעה המובאת להלן נועדה ליצור תוכנית מתמשכת ועקבית של יצירת מקומות עבודה מפרנסים על בסיס כלכלי, תוך פתרון בעיות קשות בחברה הישראלית.
הקונספט
מדינת ישראל והחברה הישראלית "נתברכו" במספר רב של בעיות קשות. בעיות אלה עולות כסף רב כנזקים, לתושבים ולממשלה. גם אם נתעלם מן הנזק לתושבים, הנזקים לממשלה משמעותיים ביותר ויש ערך כלכלי מוחשי וממשי להפחתתם. הממשלה מודעת לקיומם של נזקים אלה, אך בשל מגבלות תקציביות שהיא מטילה על עצמה ("כללים פיסקליים") היא נמנעת מלטפל בהם, או מטפלת בהם בהיקף קטן מן הנדרש.
הרעיון הוא להגדיל באופן דרסטי את ההשקעה שבטיפול בבעיות אלה, תוך יצירת מקומות עבודה חדשים רבים.
אין צורך בפריצת מסגרת התקציב: ניתן לגייס מימון חוץ תקציבי באמצעות הנפקה של אג"חים יעודיים, שישמשו למימון פרויקטים ופעילויות, שניתן יהיה להראות עבורם כדאיות כלכלית לממשלה (הפחתת הוצאות, או הגדלת הכנסות) במידה שתאפשר לממשלה להבטיח לרוכשי האג"ח תשואה.
בנק פרויקטים ופעילויות
נניח כעת שהרעיון הכללי מתקבל. כיצד ניצור את בנק הפרויקטים והפעילויות המתאימים, שיעמדו בדרישת הכדאיות הכלכלית (שתאפשר להבטיח תשואה לרוכשי האג"ח), יקדמו פתרון בעיות חברתיות וסביבתיות בארץ, וייצרו מקומות עבודה מפרנסים?
בדיקה מדגמית מראה, שפרויקטים ופעילויות כאלה ניתן ליזום בכל תחום כמעט: ניתן לקדם את הבטיחות בעבודה, ובכך להפחית את תאונות העבודה, לחסוך קצבאות נכות, עלויות טיפול בנפגעים והפסד הכנסות המדינה ממסים שאינם משולמים על ידי הנפגעים או בני משפחה המטפלים בהם במקום לצאת לעבודה. ניתן לקדם שיקום אסירים במקומות עבודה, ולהפוך נזק, הנובע מחזרה לפשע, לתועלת הנובעת משיקום ושילוב בעבודה. ניתן להפחית את מספר מקרי המוות כתוצאה מזיהום אויר. ניתן להפחית את תאונות הדרכים... מספר התחומים שבהם ניתן לעסוק הוא גדול מאוד.
כדי שפעילות, או פרויקט ספציפי יהיה ראוי להכלל בבנק הפרויקטים המוצע יש לפרט עבורו את הבעיה שהוא נועד לפתור ואת היקפה, את המשאבים הדרושים לפתרונו (כסף, עובדים, כישורי עובדים ובמידת הצורך ההכשרה הנדרשת) – ולבצע ניתוח של תועלת כנגד עלות, במטרה לקבוע את כדאיותו הכלכלית. כל אלה דורשים התיחסות ספציפית ופרטנית, על פי הבעיה והפתרון המוצעים, ומטבע הדברים יידרשו ידע ומומחיות של העוסקים בתחום. כך, למשל, בתחום בטיחות העבודה יש צורך בתרומתם של מהנדסי בטיחות, ושל אנשי הביטוח הלאומי המכירים את הנזקים. בתחום שיקום האסיר יש צורך להעזר באנשי הרשות לשיקום האסיר (רש"א) העובדים עם משרד הרווחה. בנושא תאונות הדרכים נכון להיעזר באנשי הרשות לבטיחות בדרכים ובאנשי "אור ירוק" – וכך הלאה, בכל תחום ותחום. את ניתוח התועלת כנגד עלות יש לבצע בעזרת כלכלנים, שיתיעצו במומחים התחום המתאימים.
בניית בנק הפרויקטים והפעילויות
עד היום לא נעשתה שום פעילות שיטתית שמטרתה לבנות בנק פעילויות ופרויקטים. כדי לעשות זאת, יש צורך בבניית מתודולוגיה, הכוללת את כל המרכיבים, ומוסכמת על כל הנוגעים בדבר – כולל משרד האוצר שבסופו של דבר אמור לעסוק בהנפקת אג"ח מיועדות ולהבטיח עבורן תשואה למשקיעים. אך לא רק משרד האוצר קשור לכך – כל משרד ממשלתי, שפעילות מסוימת מתבצעת בתחום אחריותו, נדרש להיות שותף בקביעת המתודולוגיה, כדי שיושג שיתוף פעולה מלא עם אנשיו (שבמקרים רבים אמורים להיות חלק מן הצוות העוסק בפרויקט או בפעילות). גם ארגונים לא ממשלתיים, המתמחים בתחום זה או אחר, צריכים להיות שותפים לבניית המתודולגיה, כדי שהידע העומד לרשות מומחיהם וחזונם של ארגונים אלה יוכלו לתרום לגיבוש הפעילות.
הציבור הרחב אף הוא יוכל להיות שותף, הן בזיהוי בעיות המחייבות פתרון, והן כמומחים בתחום זה או אחר, שאינם עובדים במשרד ממשלתי או בארגון מתמחה.
תהליך בניית המתודולוגיה ידרוש זמן והתיעצות עם אנשים רבים. כדאי יהיה לבצעו תוך התיחסות לפרויקטים או פעילויות ספציפיים שייבחרו לשמש כפרוייקטי חלוץ. התהליך גם יוכל לשמש כלי לגיוס שותפים – מן המגזר הממשלתי, איגודי עובדים, המגזר השלישי, האקדמיה או הציבור הרחב.
בין אם ישתכנעו מקבלי ההחלטות להגדיל את הגרעון בבסיס התקציב, ובין אם יסכימו לרעיון שיתבסס על אג"ח מיועדות, יש צורך ביצירת בנק הפרויקטים. ויפה שעה אחת קודם.
